תן לה בגרון
    

33 שנה מלאו לסרט "גרון עמוק", ונראה שהוויכוחים לגביו רק מתעצמים (אה, וברור שזה תירוץ טוב ללינקים של ערומות)
חגיגות 33 שנה לסרט "גרון עמוק" היו, כמו שאומרים הצעירים, פ33ות. סרט תיעודי חדש על קלאסיקת הפורנו יוצא לבתי הקולנוע. קוראים לו בשם הסובטילי "בתוך גרון עמוק". טוב, תפסתם אותי, האמת שבספירה האחרונה שמתי לב שכבר שבועיים לא כתבתי משהו על פורנו. עשרות אי-מיילים נזעמים משני הקוראים של העיתון (לא של המדור, ממוצע הקוראים של המדור עומד על 0.23 קוראים) שנתקעו בלי משהו להתענג עליו בסוף השבוע, הובילו אותנו למסקנה המתבקשת והחדשנית: חייבים לכתוב משהו על סקס.

לפני קצת יותר משלושים שנה. כשההורים שלכם עשו ביד על הגיליון של "בול", יצא הסרט "גרון עמוק" לבתי הקולנוע בארצות הברית ועורר מייד סערה גדולה. הוא היה סרט הפורנו הראשון שהוקרן בבתי קולנוע רגילים, והראה סצנות של מין אוראלי בצורה מפורטת, דבר שעד אז נחשב לקיצוני. גם הסרטים הכחולים של אותם ימים כללו רק סצנות מין רגילות. תוסיפו לכך את העובדה שזהו סרט הפורנו הריווחי ביותר בכל הזמנים – צולם בהשקעה של 25 אלף דולר, הביא הכנסות של 600 מיליון דולר – וקיבלתם סרט שהוא לא הפורנו הסטנדרטי שאתם צופים בו בזמן שאתם אומרים לאשה שאתם עובדים על משהו בשביל בלייזר.

הסרט היה מפורסם גם בזכות העובדה שסלבריטאים דיברו עליו בקול רם, וכך הפכו את נושא הצפייה בפורנו למשהו נורמאלי כל כך, שזוגות קבעו את הבליינד דייט שלהם בבית הקולנוע בו מוצג הסרט (אח, היו זמנים). בראיין גרייזר, המפיק של "בתוך גרון עמוק", עדיין זוכר איך סבא וסבתא שלו הלכו לראות את פעלולי הגרון בעקבות ההמלצות הללו. וכדאי שתבינו, ילדים, שבאותם ימים לא היה מחשב, אינטרנט, מכשיר וידאו או די.וי.די. לעזאזל, אפילו טלוויזיה לא הייתה בכל בית (וזה עוד בארצות הברית – בארץ היו בעיקר גמלים וכבשים) – אבל יציאה לבית הקולנוע על מנת לראות סרט פורנוגראפי נחשבה לדבר רגיל לחלוטין.

עלילת הסרט מתמקדת בבחורה ושמה "לינדה", שאינה מצליחה להגיע לאורגזמה, עד שרופא מאבחן את הבעיה שלה – ומציע פתרון. הדגדגן של לינדה, מסתבר, נמצא בקצה הגרון שלה, וכדי לעקוף את הבעיה היא צריכה גבר שיגיע לאותה נקודה. הרופא, נאמן לשבועת הרופאים – וכמוהו שאר הגברים בעולם – נחלץ מייד לעזרתה של לינדה (אנחנו יודעים שהלינקפורנו הזה לא ממש קשור. אז מה?).

לינדה לאבלייס, ששיחקה את "לינדה" בסרט (אין מה לעשות, בתקציב כזה אתה לא לוקח את התסריטאי של "מלאכים בשמי ברלין", מקסימום את התסריטאי של "מלאכיות עם גבי ברלין"), הייתה דמות מפתח בסיפור של הסרט ולאחריו, כשהיא מחליפה צדדים בין סצנת הפורנו וסצנת הפמיניזם. בתחילה כדוברת אמיצה למען הזכות להפקות סרטי פורנו, ולאחר מכן כאחת מהדוברות המפורסמות יותר של התנועה הפמיניסטית.

ובכל זאת, כשיצא בשבוע שעבר "בתוך גרון עמוק" המספר על הפקת הסרט ועל המשתתפים בו, עורר הסרט תחושות לא נעימות בקרב הצופים. הסרט הוצג ברעש רב בפסטיבל סאנדנס האחרון, החל את דרכו כסרט עלילתי על חייה של לאבלייס, שתוכנן על ידי המפיק ההוליוודי בריאן גרייזר ("אפולו 13"). גרייזר החל לנבור בחומרים והבין שיש לו שתי אפשרויות: לעשות דרמה קורעת לב על לאבלייס, או לתאר את השפעת הסרט על חיי המין של אמריקה. נו באמת, עוד דרמה פמיניסטית קורעת לב, או סרט שאפשר להכניס לתוכו סצנה של מציצה? לינדה נזרקה לקיבינימאט.

בהקרנה חגיגית של "בתוך גרון עמוק" בניו יורק, נפגשו בפאנל שכינסו היחצנים שתיים מהנפשות שפעלו באותה תקופה: הפמיניסטית הידועה, פרופ' קתרין מקינון, והפרקליט אלן דרשוביץ, שייצג את השחקן הארי רימס – שותפה למיטה של לינדה שהואשם באותה תקופה בהפצה של דברי תועבה. מקינון קראה למה שרימס עשה ללאבלייס על המסך "אונס של הגרון", ונראתה כאילו היא מסוגלת לרצוח את שחקן האופי, שנכח בעצמו באירוע. הקהל, בתגובה, צעק לה "בואי, נביא בך".