בר שאתה צריך להכיר
    

ניר קיפניס קפץ ל"דוכס", בר חיפאי חדש, ושתה את רובו
השנים שבהן חיפה היתה מוקד עליה לרגל לשתיינים חלפו להן זה מכבר: עד לפני עשר שנים היו נוהגות דמויות מפתח בסצינת האלכוהול התל-אביבית לעלות על הרכבת, להגיע לחיפה, לטחון קוסטיצה ב"מעיין הבירה" או דגים אצל "ז'אקו" הסמוכה, ואחר-כך לחצות את רחוב העצמאות ולקפוץ לעזרא ב"הסנדק" כדי לראות איך שותים באמת.

מאז זרמה הרבה בירה בברזים, "ז'אקו" ומאוחר יותר גם "הסנדק" חפצי-החיים פתחו שלוחות באיזור א' והותירו את קלמן מיידלר, אחד האנשים המוכרים ללוגמי הצפון, מהורהר: הכשרון של קלמן היה תמיד גדול על ממדי הפאב הזעיר שלו, "קלמנ'ס" שברחוב הנמל: כשכולם הגישו צ'יפס וחומוס, קלמן כבר פינק את אורחיו בבשרים, הגבינות והלחמים הכי-הכי, אבל במקביל נאלץ גם לצפות בשולחנות חיפאיים טיפוסיים, כאלה שישובים על חצי-בירה במשך שלוש שעות.

אחרי לבטים שכללו הרהורי מעבר למרכז, החליט קלמן להתחיל את השדרוג דווקא ממרכז אחוזה, באזור כיכר-ספר שבשדרות מוריה. בחלל שהיה פעם בית קפה פתח קלמן את "דיוק", יעני הדוכס, פאב מקסים עם נגיעות איריות, כמו הבר עצמו, שפורק מפאב אירי בן כמאה וחמישים שנה, הוכנס למכולה והובל ארצה. מדובר ברהיט מדהים שמציג את מגוון המשקאות העצום של המקום באור-יקרות כזה, עד שבא לך לשתות את כולו.

יש כמובן פאבים יפים מ"דיוק" בישראל, אבל כמאמר המשורר: יש אולי יפים ממנו, אבל אין יפים כמוהו: מומלץ להתמקם באמצע הבר, ללטוש עיניים כלות למדף הסינגל-מאלטים ולראות מסביב עשרות חיפאים חנונים אוכלים מהמטבח המצוין, שותים בעיקר בירה מהחבית ו"בריזרים", ואת החברות היפות שלהם לא מספיק שתויות כמו התל-אביביות. ובימים שבהם קלמן נמצא (הוא מחלק את זמנו בין המקום החדש לבין הוותיק שבעיר התחתית) אתם יכולים ליהנות מהשילוב שאין יפה ממנו בין הברמן עם האישיות הכי כובשת במזרח-התיכון לבין הבר הכי מרשים שראיתם לאחרונה.