Take away your clothes
    

החלק השישי במדריך הרומנטיקה של בלייזר – כך תוציא זיון מהטלפון, בלי להתקשר למכון ליווי
בזיון הטלפנית של מוקד הטייק אווי גרות תחת גג אחד שתי עובדות שלא ידעת על עצמך: הראשונה היא שאתה ממש מיואש. מיואש כמו שהרבה זמן לא היית. אתה שוקל לעלות לשכנה לבקש כוס סוכר ומציצה, אתה חושב לקחת את האוטו לאזור הבורסה ולשלם, אתה מוכן לתת לאקסית שלך טבעת, רק לזיין כבר.

העובדה השנייה היא שיש לך כישורי שיחה של גאון ואישיות טלפונית של קזנובה. לדבר עם מישהי שבחיים לא ראית על פסטה במשך 3 דקות, להוציא ממנה מספר טלפון ואחרי שעתיים גם לגרום לה לצעוק באיטלקית: "טוטי אולי חתיך אבל אתה יודע לזיין" (תחפש בגוגל מילון איטלקי עברי ותלמד בעצמך איך אומרים את זה באיטלקית, יא נודניק), כל אלה אומרים, חבר, שאתה אולי מיואש אבל הייאוש הזה הוציא ממך את פר ההרבעה הטלפוני ביותר מאז שאלכסנדר גרהאם בל אמר הלו בפעם הראשונה. אבל שנייה לפני שנפתחות חגיגות "הסטאד הטלפוני העברי הראשון" אנחנו רוצים לפנות לאלה שאינם כל כך מיואשים, לא ניחנים ביכולות שיחה מרשימות ועדיין, כל חלומותיהם מתרכזים בלהביא בזאת שמביאה להם את האוכל.

קודם כל: איפה?

תתפלא, אבל עבודת ההכנה המרכזית של הזיון הזה מתרחשת ממש עכשיו. הסמול טוק, המחמאות, הדרינקים - הכל שטויות. זה השלב שאתה צריך להתרכז בו. התהליך המורכב שבסופו שוב תשחרר את ילדיך לשחות בשדות זרים מתחיל בבחירה נכונה של האובייקט. עכשיו, קח נייר ועט ותרשום בגדול: "אם אני רוצה לזיין מוקדנית טייק אווי, אני לא מתקשר בחיים למסעדות קטנות". רשמת? עכשיו תקרא את זה. תקרא את זה טוב. ברור לכולנו שחשבת שנגיד לך בדיוק את ההפך נכון? נכון. בגלל זה אתה קורא ואנחנו כותבים בבלייזר ומשלמים לנו כדי להשתכר.

מוקדנית במוקד הזמנות גדול סובלת מהתכונה הגברית הבוטה ביותר, שנקראת בקיצור: "אין לי זמן, קחי כבר את מספר כרטיס האשראי ותשלחי את ההמבורגר מהר, יא כלבה". המוקדניות במוקדים הגדולים הן זונות טלפוניות. גברים רעבים מתקשרים אליהן, משתמשים בהן, גומרים וטורקים להן בפנים. כאן אתה נכנס לתמונה.

נכון. גילויי חיבה הם נשק יום הדין, אבל כבר סיכמנו שאתה ממש מת לזיין, לא?

אז עכשיו אתה כבר יודע משהו שאחרים לא. אתה האור בחשכת חייה המשפילים. בין שלל הגברים שמנצלים אותה עלה וזרח פתאום גבר אחר. גבר אכפתי, חם ומבין. מכיוון שאתה לא שונה במאום מכל אלה שמנצלים אותה (פרט לעובדה שאתה קורא את המדריך הזה), קח את הדף והעט מהסעיף הקודם ותרשום שוב.

כדי שהיא תרגיש את החום והחמלה שנושבים מכיוונך אתה צריך להפתיע אותה בשאלה שתזעזע את כל עולם האסוציאציות הגברי שלה: "אני דואג לעצמי לארוחת ערב, אבל מי דואג לך?" (אנחנו בטוחים שאם תבין שזה העיקרון, תוכל להמציא עוד עשרות שאלות מבחילות ודביקות מהסוג הזה). תופים, חצוצרות ואור גדול עולה. הדרמה בעיצומה. היא המומה מהתקף הרומנטיקה והגבריות הרכה שהושפרצה לעברה ממש הרגע בטלפון. נשים הן יצור אסוציאטיבי בצורה מבהילה. גבר שמדבר ככה יהיה בן זוג נהדר, אימא שלי תאהב אותו, בטוח יש לו גם קריירה מצליחה והוא יהיה אבא למופת. בתום השרשרת הנשית-אופיינית הזו מחכה מסקנה אחת ברורה: היא לא יכולה לוותר עליך גם אם זה אומר שצריך לקבל החלטות דרמטיות. וכן, בניגוד ליד שלך, לשכב אתך לפני שהיא ראתה אותך או דיברה אתך חמש דקות, זו החלטה דרמטית.

ולפעמים, החגיגה נגמרת

יש שני יתרונות מרכזיים בטייק אווי. הראשון, מכיוון שלא אתה מכין את האוכל, אין צורך בכל מיני שטויות שיישבו במקרר ויפריעו לבירות להתקרר. היתרון השני, והגדול יותר, הוא כמובן היכולת להשליך הכל לפח, לא צריך לשטוף כלים. למרות שזה אכזרי, וידרוש ממך לאמץ דרכי התנהגות גי'ינגיס-חאניות בעליל, תתאמץ. אתה זוכר מה קורה לשאריות טייק אווי במקרר? בדיוק אותו דבר יכול לקרות לשארית הטייק אווי ששוכבת אצלך עכשיו במיטה אם תיתן לה לבלות אצלך את הלילה. בטייק אווי כמו בטייק אווי, היה טעים מאוד, אבל אין מה לעשות עם הכלי אחרי שנגמר האוכל חוץ מלזרוק אותו הכי רחוק שאתה יכול. עצוב? נכון. נכון? נכון.