שיר השכונה
    

להוגה הדעות שלנו, הפרופסור-אמריטוס קרל-פרידריך קיפניס, יש רעיון חדש מה לעשות עם הכדורגל: אם ממילא אנחנו שכונה, בואו נלך עם זה
בשבת האחרונה, בזמן שרובכם עיכלתם עדיין את כמויות המזון הלא-הגיוניות שמביא עמו ראש השנה היהודי, הצפין הח"מ מתל-אביב לנצרת-עילית כדי לחזות במה שמכונה כאן "ליגת העל" בכדורגל. מכיוון שאני מניח שלפחות חלק מהקוראים טרם ביקרו בפלא-הספורטיבי המכונה "איצטדיון נצרת-עילית", אסביר בקצרה כי מדובר בכר דשא מוריק, חצוב למרגלות הרים ובו יציעים טרומיים שמקנים לצופה את התחושה כי הנה הוא עומד לקרוס עמם ארצה במקרה של שער (מזל שנגמר בתיקו מאופס). למרגלות היציעים שירותים, טרומיים אף הם, בהם ניתן להטיל את המים (עשרה שקלים לכוס) לתוך מיכלים עמוסי שתן מעונות טובות יותר.

אבל לא על המגרש בנצרת-עילית רציתי לספר, כיוון שקבוצות הפועל מנצרת-עילית ומחיפה (עם כל הכאב הכרוך בהודאה המפורשת) אינן שוות שירכשו למענן כרטיס למשחק כדורגל, גם לו היה זה מתקיים בסנטיאגו בירנבאו למשל, אלא דווקא על המגרשים האחרים. למשל בלומפילד, שבאותה שעה התקבצו בו רק מתי-מעט כדי לחזות במה שאמור להיות "משחק צמרת" בין מכבי תל-אביב (אלה מהצ'מפיונס) לבין הפועל באר-שבע (אלה משיכון ד'). יומיים קודם לכן שיחקה על אותו המגרש בדיוק -ועוד מול יריבה אירופית - מכבי חיפה, ללא-ספק אחת הקבוצות ההתקפיות והאהודות בארץ (אוי, בכמה בריאות יכול אדם לשלם עבור האמת העיתונאית), כשביציעים פחות מ 5,000 צופים, מהם פחות מ-4,000 רוכשי כרטיסים.

הקהל הישראלי אינו אידיוט כמו שהוא נראה: פשוט נמאס לו לראות כדורגל ברמה שלא שווה עבורה אפילו לפתוח טלוויזיה. ומילא הרמה הירודה - מה תגידו על המוטיבציה? הרי בליגות הנמוכות באנגליה (שאפילו רמת הפרמייר-ליג שלה שנויה במחלוקת) משחקים מול יציעים מלאים רק בגלל הסיבה שהשחקנים שם, למרות שהם משחקים בשביל הכסף כמובן, מוכרחים להיות מזוהים עם הסמל ומחויבים ללא פשרות לערכי הלחימה של המועדון (בגלל זה הם לא סבלו שם אף-פעם את ברקוביץ' - כדורגלן מוכשר לכל הדיעות).

מה הפתרון למצוקה? מאחר שלא הצלחנו להוציא את השכונה מהכדורגל - בואו ונחזיר אותו לשכונה: כל קהילה תממן באמצעיה קבוצה חצי-מקצוענית, ששחקניה ישתכרו שכר-מינימום ויהיו מזוהים עם הקהילה באופן שייצור בכל משחק דרמה קטנה כמו סכנין הערבית מול ירושלים הגזענית. כמו המשחקים של פעם בין אנשי האצ"ל מבית"ר נגד המפא"יניקים של הפועל, כמו התימנים מהכרם נגד הבולגרים מיפו. את הרמה כבר ממילא איבדנו - אז למה שלא נחזיר לפחות את העניין? מה אתם אומרים, התקדמות? אירופה? צ'מפיונס-ליג?

אה, כן, דווקא היה משחק כזה בישראל בערב החג, ועם יד על הלב, אם לא היו משלמים לקלינגר ולמאגאת' משכורות בשביל להשאר ערים עד הסוף, סביר שגם הם היו מתנמנמים לנוכח השעמומון שרקחו על הדשא. חוץ מזה, אגב קהילות, תחשבו על נבחרת "בלייזר" מתמודדת מול נבחרת החוג ללימודי נשים באוניברסיטת תל-אביב. ואני אומר לכם: נזיין להן את הצורה!