כך תישמע חכם
    

פסיקת מירנדה You have the right to remain silent
איך הוכרה זכות השתיקה, או במלים אחרות: סתום ת'פה
בשנת 1963 נעצר ארנסטו מירנדה על שוד, חטיפה ואונס. הוא הודה במשטרה, והוא נשפט למאסר רק על סמך הודאה זו. פסיקת מירנדה (או זכויות מירנדה) ניתנו ב- 1966 על ידי בית המשפט העליון בארה"ב, שקבע לאחר ערעור כי מירנדה לא הבין את זכויותיו לעורך דין ואת העובדה שהוא מפליל את עצמו. לאחר מכן נערך המשפט מחדש והפעם השתמשה התביעה בעדים וראיות.

זכות השתיקה היא זכות השמורה לאדם, הנמצא בחקירה משטרתית, שלא להפליל את עצמו. הוא יכול לשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו. זכות השתיקה היא אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.

מקורה של זכות השתיקה בגישה הנאורה שאדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת - וחובת ההוכחה חלה על המשטרה והפרקליטות. אין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו. בחוקת ארצות הברית מופיעה זכות השתיקה בתיקון החמישי לחוקה. מהפרשנות שניתנה לסעיף זה בפסיקה נובע המשפט "You have the right to remain silent" שאותו שמעתם בלא מעט סרטי משטרה אמריקאיים. מהפסיקה עצמה נובע המשפט הבא:“You have the right for an attorney". את המשפט: "You have the right to spread your legs" המצאנו אנחנו, והוא אינו מומלץ לשימוש על בחורות שקוראים להן סיגי.